מלבי"ם על משלי ט״ו:ל׳

מהדורה: מלבי״ם על משלי (ויקיטקסט)

מקור משלי ט״ו:ל׳
30 מְֽאוֹר־עֵ֭ינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם׃
פירוש מלבי"ם על משלי ט״ו:ל׳
30 משלי טו ל: מאור עיניים... משלי טו לא: אוזן שומעת... - אומר:
31 אם רואה אדם את הדבר הטוב בעיניו, המאור הזה ישמח הלב, ששם משכן הכוחות הנפשיות; והשמועה טובה ששומע מרחוק רק תדשן עצם, שהם בנייני הגוף וכוחות גשמיות. ושמחת הלב גדול מדישון עצם, ורוחני ונעלה ממנו, באשר הלב - ממנו תוצאות חיים לכל הגוף. ולכן:
32 אוזן שומעת תוכחת חיים אל תסתפק בשמיעה טובה מרחוק, רק בקרב חכמים תלין, לראות את החכמים עצמם ולראות מעשיהם, ו?: גדול שימושה של תורה יותר מלימודה, כי ראיית העין פועלת יותר משמיעת האוזן, שמאור עיניים ישמח לב.